הרברט מרקוזה: על זהות יהודית, על השואה ועל מדינת ישראל

TL;DRAbstract

המאמר מתמקד בסקירת ההשקפות והעמדות של הרברט מרקוזה באשר לזהות יהודית, ההיסטוריה היהודית (בעיקר השואה) ומדינת ישראל. מרקוזה, אשר במחקריו ובהגותו לא עסק ב"שאלת היהודים" אלא באופן שולי למדי, מעולם לא התכחש למוצאו היהודי, אבל בד בבד גם לא ראה בעובדה אובייקטיבית זו נימוק בלעדי או מכריע לקביעת עמדותיו בנושאים שונים – גם לא בנושאי ההיסטוריה העולמית הנוגעים במיוחד ליהודים. מבחינה כללית, פוזיטיבית, הוא שאף לכינון "ממלכת החירות" המרקסית או לפחות שאף להבין באורח מדעי מדוע במהלך ההיסטוריה המודרנית נכשלה שוב ושוב מהפכה אותנטית לשחרור האדם. ואולם, דאגתו המידית העיקרית, האינטלקטואלית והחברתית-מדינית, הייתה נתונה למאבק נגד הופעתו המחודשת של ממשל אימים דכאני ובכלל זה למאבק נגד הישנותו האפשרית של רצח עם. מרקוזה תמך בקיום מדינת ישראל ובזכותה להגן על עצמה. נימוקו לכך היה, בעיקרו של דבר, שואת יהודי אירופה, כלומר הרעיון שמדינת ישראל אמורה לשמש מקום מפלט ומקלט ליהודים מפני רדיפות ודיכוי. אבל, יחס עקרוני זה לא מנע ממנו לבקר באופן נמרץ את המדיניות הישראלית מאז מלחמת ששת הימים ואילך. ביקורתו זו כוונה הן כלפי הי

Chat with Paper

AI Agents for this Paper